החוק הנורבגי עבר בקריאה שלישית

אמש אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת, ובכך אישרה את החוק המכונה "החוק הנורבגי". בהצעת החוק תמכו 66 חברי כנסת מול התנגדותם של 43 חברי כנסת. המליאה דחתה את כל ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק.

החוק הנורווגי, שיאפשר לחברי כנסת שהתמנו לכהונת שר או לכהונת סגן שר להפסיק את חברותם בכנסת לתקופה שבה הם מכהנים בתפקיד זה, ולחזור לכהונתם בכנסת לאחר תקופה זו. מספר חברי הממשלה להם יותר להתפטר מהכנסת ולחזור אליה ייגזר מגודל הסיעה וממספר חברי הכנסת הנמנים עם הסיעה שאינם שרים או סגני שרים.

על פי ההסדר המוצע וכדי לשמור על עצמאותו של חבר הכנסת החדש שנכנס לכנסת על פי ההסדר, השר (או סגן שר) שהתפטר מהכנסת יהא רשאי לחזור לכנסת רק במקרים מוגבלים – אם הוא חדל להיות שר או סגן שר, או אם התמנה לראש הממשלה (כולל ממלא מקום וראש ממשלה בפועל), ולא על יסוד החלטה חד-צדדית מצדו.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: " מטרת תיקון זה היא להתיר לחבר הכנסת שמכהן כשר או כסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן בתפקידו ברשות המבצעת, בראש ובראשונה כדי להבטיח כי לסיעות הקואליציה יהיו מספיק חברי הכנסת שיכולים להתמקד בעבודה הפרלמנטרית. יש בכך כדי לשפר את עבודת הכנסת ואת הייצוג של הציבור בדיונים בכנסת ובוועדותיה, וכן לאפשר למספר לא מבוטל של שרים וסגני שרים להתמסר לעבודתם ברשות המבצעת.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר הציג את ההצעה ואמר: "המטרה המרכזית של ההסדר הוא להבטיח שיהיו מספיק חברי כנסת פנויים לעבודה הפרלמנטרית ולשפר את ייצוג הציבור בדיונים בכנסת ובוועדותיה. מאותה סיבה ניתן יתרון יחסי למפלגות קטנות ובינוניות שזקוקים ליותר ידיים עובדות בכנסת ובוועדות.

אני נמנה על קבוצת ח"כים שנכנסה לכנסת בשעתו באמצעות החוק הנורבגי, והתרומה של כל הח"כים הללו לעבודת הכנסת הייתה משמעותית ביותר. קידמנו וחוקקנו חוקים רבים בקריאה שניה ושלישית, השתתפות ערה באופן מתמיד בוועדות הכנסת, זה לב ליבה של הכנסת".

ח"כ ניצן הורוביץ: "החוק הזה הוא כמובן מיותר משום שהיה אפשר למצוא לו פתרון אחר, פשוט פחות שרים ואז לא היה צריך בחוק הזה, היו נשארים יותר חברי כנסת פנויים לעבודת הכנסת. אבל קמה כאן ממשלה מנופחת. זה עוול, ועכשיו הוסיפו עוול על הפשע ומכניסים עוד, עוד אנשים שיעלו עוד כסף, וזאת כאשר המשק כולו נמצא במצב קשה ביותר. פה בחוץ מדי יום מתקיימות הפגנות של אנשים שפשוט אין להם כסף לשלם חשמל. ולכן, האנשים האלה, שהיו בעלי עסקים – עסקים קטנים, עצמאים, פרילנסרים – איבדו את עסקיהם בחודשים האחרונים והם נסגרו לצמיתות."

המדינה במשבר כלכלי וזאת הוצאה מיותרת

ח"כ איילת שקד: "אנחנו נמצאים בתקופת משבר כלכלי מהקשים שידעה מדינת ישראל. אנשים עוד לא מבינים עד כמה המשבר הזה קשה, כי עוד יש כרגע את שלב המענקים, והחל"ת – במה שנקרא: עוד לא חטפו אתה בום. אבל עוד כמה חודשים, המגזר העסקי יחטוף את הבום, ואז הממשלה הזאת תשלם ביוקר על השרים המיותרים, התקנים המיותרים, והבזבזנות הזו, והיא תצטרך לתת דין וחשבון לבוחרים שלה."

ח"כ מיקי לוי: "תשמעו אזרחי מדינת ישראל – כשאתם מאבדים את מקום עבודתכם, כאן מוסיפים עוד 15 ג'ובים. לעת הזו, זה רק מראה כמה הממשלה הזו מנותקת, לא אכפת לה מאזרחיה. דואגת אך ורק לעצמה. החוק הזה בא לענות על הצרכים של מפלגה אחת: כחול לבן, כי הליכוד לא מעוניין. אין לו צורך, יש לו מספיק חברי כנסת. מכאן נולד החוק הבלתי ראוי הזה לעת הזו שעלותו 101 מיליון שקלים. כשלמטה – עולם התרבות מתפוצץ, אנשים שם איבדו את מקור פרנסתם."

ח"כ אורנה ברביבאי: "אני רוצה לדבר על מכבסת המילים של הממשלה ההזויה הזו, שאיבדה את הבושה במעשייה. במקום לקרוא לחוק שהיא רוצה להעביר בחשיכת הליל, 'נורבגי', שתקרא לו בשמו – חוק הג'ובים. לא הספיקו לממשלה 36 שרים. עד נורבגיה הם הגיעו כדי להביא ביטוי מכובס להרחבתה, כאילו היא לא מספיק מושחתת, גדולה ומנופחת ועל חשבון הציבור."

למה לא מעתיקים חוקים נוספים מנורבגיה?

ח"כ אורלי פרומן: "אם כבר חוק נורווגי, אם כבר המדינה רוצה להעתיק או לחקות את מה שקורה בנורבגיה מבחינת החוק שהיא רוצה לאמץ, אז בואו נאמץ כעסקת חבילה חלקים נוספים מנורבגיה. נאפשר חינוך חינם מגיל לידה ועד תואר ראשון. נקדם קצבת זקנה בסך 6,400 ש"ח. ויש עוד כמה דברים שאפשר לקחת מנורבגיה. דווקא את החוק הכי בזבזני בחרתם?"