יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן קוראת לבחון הוצאת ועדת הבדיקה לרשלנות רפואית מידי משרד הבריאות.
ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן דנה אתמול בנושא רשלנות רפואית. בדיון שיתפו הורים לילדים ובני משפחה את סיפור חייהם שהשתנה בעקבות מקרים של רשלנות רפואית קשה וטענו לטיוח וזלזול בטיפול כנגד רשלנות רפואית.
יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן:
"משרד הבריאות חייב לשים את המשאבים כדי שמקרים של רשלנות לא יקרו שוב. צמצום מקרים של רשלנות רפואית הוא דבר מוסרי ממדרגה ראשונה. והצעד הראשון לצמצום התופעה היא באכיפה נכונה. ובטיפול ללא דופי במקרים מצערים על מנת לצרוב בתודעת הצוותים את האחריות האדירה שיש להם בידיים. בכל פעם שנפגשים עם מטופל ששם את חייו בידיהם. הוועדה תעסוק במניעה והצלה עבור מי שמשלם מחיר כבד. נבקש לבדוק מה נעשה על האכיפה במשרד הבריאות. נבדוק האם חוק הנציבות יכול להתקיים. והאם יכולים להיות אלו שבחונים רופאים אחרים. נעסוק בדיון נוסף בנושא התליית הרישיונות".
עמיעד טאוב, מייסד עמותת אופק -חזרה לחיים:
"חריג שהכנסת עוסקת בתחום הזה. רשלנות רפואיות ובטיחות הטיפול הפכו לדברים קטנים. וזה בא לידי ביטוי גם בתקציב וגם ביחס. זה דיון ראשון מזה 10 שנים. על פי נתוני משרד הבריאות קצב הצמיחה עולה ב37% אחוזים מקרי המוות גבוהים מארה"ב ב0.9%. התקציב למעט מה שיו"ר הוועדה מקדמת עכשיו עומד על 700,000. התקציב שמושקע במניעה הוא אפסי. כל אדם שהופך לנכה עולה המון למדינה. משפחה שאיבדה את יקירה תקבל פיצויים גבוהים. ועדיין אף אחד לא שם תקציב למניעה כדי שלא נראה את הנפגעים האלה גם ב2022 וגם ב2023".
"המדינה מוכנה לשלם על קצבאות אבל לא מוכנה לשלם כדי למנוע את המקרה הזה וזה אבסורד. אנחנו בעד הצוות הרפואי שהם מלאכים במדים. אך יש אחוז של רשלנים עם דם על הידיים ואותם צריך לגדוע. צריך להחמיר את ההרתעה. לא ייתכן שהעונש המירבי יהיה שלילית רישיון לשבועיים. כל מערכת המשפט מתנהלת כמו בשנות ה40 של מדינה עולם שלישי כשזה מגיע לרשלנות רפואית. חייבים להוציא את הנציבות לגורם בלתי תלוי. כמו ששוטר לא יכול לחקור שוטר. כך צריך להיות גם במערכת הבריאות. הדבר השלישי הם הסכמי ההשתקה. ב90% מקרי הרשלנות נגמרים בהסכמים מהסוג הזה ואסור לתת לה להימשך. מכיוון שכך אף אחד לא לומד ומקרי הרשלנות עלולים לחזור על עצמם. יש למערכת הבריאות שלנו דם על הידיים עם כמה שזה קשה להגיד. אבל אפשר לשים לזה סוף עם שינויים רגולטוריים".
נעמה פלג, אמא של אליה:
"רשלנות רפואית לא קורית רק בגלל רופאים צעירים ולא רק כאשר אין מכשור מתאים. רשלנות קורית כשאר יש יהירות וגאווה. כל אחד מהרופאים יכל לעצור את מה שקרה לאליה אם רק היה מחליף את הגאווה בענווה. אם הם היו עושים זאת היה נודע לנו שאין מכשור רפואי והיו מעבירים אותנו לבית חולים אחר. למה זה לגיטימי שרופא צעיר מנסה למצוא פיתרון עם ציוד לא תואם לילדים, למה מנהלת המחלקה לא מורה על העברת המטופלת מיידית. אילו ענווה הייתה בראשם הייתי יכולה לדעת איך אליה מרגישה. הייתי יכולה לטייל איתה, היא יכלה לאכול ארטיק לבד, היא יכלה לקרוא ספר לפני השינה, אך היא לא יכולה לעשת דבר מכל אלו, וככל שתגדל לא תוכל לעשות שום דבר לבד, וכל זה בגלל גאווה של 4 אנשים שהיו אמורים לשמור על הילדה שלי. לא רק שהם לא שמרו אלא הם תקפו ופגעו בה. אליה ומשפחתנו משלמים את המחיר של הגאווה".
אביבה מילטגלר, רעייתו של ד"ר אלי מילטגלר ז"ל:
"פרשת סיכון חולים במחלקה לניתוחי לב בהדסה היא אחת המטלטלות שהיו. הרשלנות הרפואית המנהלית היא הרשלנות הרפואית המודרנית. בעלי ד"ר אלי מילטגלר ז"ל הביא את בית החולים לשיאים והציל חיים. הטעות היחידה שלו הייתה שהוא דיבר. שאתה שובר את הסכם השתיקה לעולם לא תהיה אותו אדם בבית החולים. אתה לכוד בין המצפון לקריירה וככל שתבחר במצפון יתעללו בך. במשך 7 שנים נאבק ללכת עם החולים, שילם את המחיר בחייו ולקה בליבו בפתאומיות. אלי שילם את מחיר האומץ, עם היעדר זעקתו אני בספק אם הרשלנות הייתה נחשפת עד היום. האם הפרשה היא חריגה או אולי היא קצה הקרחון? כי אם פרשה כזו יכולה להתקיים שנים בבית חולים בהדסה בעוד שמנגנון שלם מטייח אותה יש סיכוי שזה קורה בבתי חולים אחרים. מאז אני ממשיכה לקיים את צוואתו על מנת להילחם ברשלנות הרפואית. מדובר במלחמה שהיא אינטרס לכולנו מכיוון שכולנו נפקיר את ידינו בידי הרפואה בשלב כזה או אחר בחיים".
ד"ר ורד שלו הורוביץ':
"משרד הבריאות חקר את המקרה של אבי אך הסיפור לא תם ולאחר שלוש שנים נכתב כי יש זיכוי מלא מכל ההאשמות. מבקר המדינה תהה מהיכן נהפכה הקערה על פיה מאחר וכן נמצאו כשלים. פר' הרשקו סיפר על הלחצים שהופעלו עליו כדי לשנות את מסקנות הוועדה שהוקמה על ידי משרד הבריאות עצמו. אם ניתן לבטל בכזו מהירות את ההחלטות של נציב הקבילות אז למה הם קיימות? משרד הבריאות בודק את עצמו ולבסוף קובע קביעה שרירותית שמתאימה ישירות לעצמו. נציבות עצמאית היא הכרחית לתפקוד וקיום של טיפול מהימן".
רמי טבריה, אביה של עדן טבריה ז"ל:
"עברו כמעט 7 שנים שאיבדתי אותה שהבאתי אותה לחוות דעת שנייה בבית החולים. איבדתי את ביתי בבית חולים תל השומר ברשלנות רפואית פושעת. במהלך בדיקה ביתי נוטרלה מהתרופות ובזמן הקריטי הזה האחות שהייתה אמורה להציל את עדן לא הייתה שם, מי שגילה אותה ללא רוח חיים לאחר 3 שעות הייתה אשתי. המכשור לא צפצף ולא היה חיבור לסטורציה ולכן עקב מכשור תקול אף אחד לא יתייחס לילדה שלי, וזה אומר לי רק דבר אחד – זלזול בחיי אדם. האחות רק לאחר 5 שנים הועמדה לדיון משמעתי וקיבלה שבועיים של התליית הרישיון. ואני שואל איך הם לא מתביישים לתת עונש כל כך מקל על חייה של הבת שלי. אני פונה אלייך בבקשה להוציא את נציב הקבילות ממשרד הבריאות ולהקים אחת באמצעות שופט".
אושרת, אמא של מאיה:
"לפני שנתיים הייתה מאיה ילדה פעילה, חברותית, מתעמלת בהתעלמות קרקע, מלבד זאת שהייתה אסתמטית ואלרגית לחלב. לקראת גיל 10 זומנו לבדיקה שמנסים לתת את המזון שאליו הילד אלרגי בכמויות עולות תחת השגחה כדי להיות בכוננות על כל תגובה שלא תהיה. מאיה מאוד התרגשה מהעובדה שאולי תרד הסכנה שמרחפת מעליה. ידענו שאולי הבדיקה תצליח ואולי לא, אבל בחלומות השחורים שלנו לא חלמנו שבעת הבדיקה בנובמבר 2019 יתהפכו לנו החיים. מאיה נחנקה בעת הבדיקה וקיבלה שוק שהצריך החייאה, לאחר מכן אושפזה בטיפול נמרץ ששם התגלה נזק מוחי נרחב. ברגע אחד, הילדה שלנו, הפעילה והרגילה, הפכה לסיעודית לחלוטין. היא לא מדברת והיא מרותקת לכיסא גלגלים. אין לתאר את מה שאנחנו עוברים, הלב שלנו מרוסק. אני מאוכזבת ואיבדנו אמון במערכת הבריאות".
נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים, ד"ר בועז לב:
"כאשר שואלים אותי מה שיעור התלונות הצודקות התשובה היא 100 אחוז כי כל אחד בא מהכאב שלו ואנחנו רוצים לקבל תלונות. אין לנו שום לחץ משום גורם, אנחנו לא כפופים למשרד למעט תקציבים. חשוב מאוד שהנציבות תהיה בתוך המערכת שיודעת מה לעשות מתוך הנתונים. אנחנו לא משרד הבריאות אנחנו של מערכת הבריאות".
"אנחנו עוסקים בענישה, מבררים את המקרים ובודקים איפה יש חשד לרשלנות, אם היא פלילית זה עובר למשטרה, אם זה משמעתי זה עובר ליחידת הדין המשמעתי, אנחנו לא סוגרים תיק עד שאנחנו רואים מה בתי החולים עשו עם המסקנות שלנו. אם מצאנו שיש רשלנות קשה אנחנו מעבירים את זה הלאה ולא מניחים לזה לחלוף. אנחנו מקדמים את נושא אי ההשתקה, אנחנו שותפים לעניין הזה. כדי להפוך את הנציבות ליותר שקוף, הבאנו נציגי ציבור לוועדות על מנת שתהיה לנו זווית נוספת להסתכל".
דנה ארד, מנהלת המערך לבטיחות המטופל, משרד הבריאות:
"היינו רוצים בקרוב להקים פרויקט שיהפוך את המטופל להרבה יותר אקטיבי בטיפול, שיהיה שותף מלא לתבליך הטיפול,. תופעות לוואי וכו'. תכנית לאומית למדדי בטיחות זוהי תכנית שנרצה לעשות בעתיד הקרוב, וביקשנו תקציב שעוד לא אושר. בשקיפות נשקף לציבור כל מיני נתונים כמו סיבוכים ונתונים שלא בהכרח שוקפו עד כה".
