דיון סוער על הרפורמה בסדר הדין האזרחי

דיון טעון בוועדת החוקה על הרפורמה בסדר הדין האזרחי. אבי ניסנקורן: "תיק לא אמור להתנהל 12 שנים. הרפורמה תכניס את עוה"ד למשטר של התנהלות מזורזת ויעילה". ח"כ גדעון סער כינה את השר ניסנקורן "קיסר המשפטים" ועמיעד טאוב יו"ר עמותת אופק חזרה לחיים והמשנה לראש עיריית מודיעין תקף בדיון:"אף אחד לא סופר את האוכלוסיות המוחלשות החולים ונפגעי הרשלנות הרפואית".

ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר קיימה אמש (ב') דיון מיוחד בהשתתפות שר המשפטים אבי ניסנקורן על הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי. את הדיון יזמו חברי הוועדה הח"כים גדעון סער, אוסאמה סעדי, שלמה קרעי, קארין אלהרר, יואב סגלוביץ' ואריאל קלנר והשתתפו בו נציגי הנפגעים ובהם עמיעד טאוב יו"ר עמותת אופק חזרה לחיים לאחר שלאחרונה חתם שר המשפטים ניסנקורן על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שייכנסו לתוקף ב-1.1.21

התקנות שיחליפו תקנות הקיימות מזה כ-40 שנה מהוות שינוי משמעותי בסדרי הדין האזרחי בבימ"ש, והן מעוררות מחלוקת נרחבת לגבי תוכנן ולגבי העובדה שייעשו ללא פיקוח פרלמנטרי (מכוח חוק בתי המשפט). חברי הוועדה התמקדו בדיון בתפקידיו של המזכיר המשפטי והצורך בעיגון מעמדו בחוק

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) פנה לשר המשפטים אבי ניסנקורן: "נחשפתי לרפורמה בעקבות תקנות של בימ"ש שנתבקשנו לאשר בנוגע לפגרת בימ"ש בזמן הקורונה. התברר שיש הרבה תקנות שמשום מה לא עוברות בוועדת החוקה. לעניין הזה יש השפעה אדירה על כל אזרח במדינה. אני לא זוכר דיון שקיבלתי לגביו כל-כך הרבה ניירות עמדה מגופים שונים ומגוונים". הוא ביקש לדעת כמה סמכויות יש למזכיר המשפטי ביחס להליך.

שר המשפטים אבי ניסנקורן: "תקנות סדר הדין האזרחי הן בסמכות שר המשפטים וזה מה שעשיתי. אני מכבד את הדיון אך זו סמכותי וחתמתי על התקנות לאחר שהכרעתי ומבחינתי הן סופיות. השרה לבני היא זו שהחלה בתקנות והתקנות היו צריכות להיכנס בספטמבר 2020 אך לבקשת יו"ר לשכת עוה"ד אבי חימי קיבלתי חזרה את התקנות שנחתמו ע"י השרה שקד וישבתי עליהן שוב וקיבלנו הערות רבות כולל דחיית הכניסה לתוקף. גם לאחר מכו ישבתי שוב עם היו"ר עו"ד חימי על ההערות וגם אחרי שהוועדה המתמדת הכוללת את נציגי כל הגופים ישבה קיבלתי חלק מההערות. הייתה פתיחות מלאה לשמוע את כל הצדדים. הרפורמה נדרשת והכרחית".

השר ניסנקורן הוסיף: "אנחנו באים בטענות לא מוצדקות על תפקוד מערכת בימ"ש, היועמ"ש, שר המשפטים, רובן מגיעות מכיוונים פוליטיים שמטרתם הרס מערכת המשפט בישראל אבל תפקיד מרכזי שלי הוא שיפור המערכת לטובת האזרחים. נושא אחד הוא שיפור היחידות השונות בדיגיטציה- שתהיה כמה שיותר אפשרות לפנייה באמצעים דיגיטליים וקיצור בירוקרטיה וכן לשפר את השירות האזרחי והפלילי לאזרחים. מדובר על כ-900,000 תיקים אזרחיים בשנה שנופלים על כתפי כ-800 שופטים. בישראל התיקים האזרחיים מתנהלים הרבה מאוד זמן והתקנות הקיימות מנציחות סיטואציה זו של תיקים בלתי נגמרים".

עוד אמר כי "התקנות צומצמו מ-540 ל-180. רפורמה גדולה תמיד תיבחן בביצוע שלה והוועדה המתמדת תמשיך לקיים דיוניה. אני בטוח שהרפורמה תקצר את הזמן של הדיון המוקדם. הרפורמה גם פחות סלחנית לכך שלא עומדים בזמנים וזה יקצר את זמני הדיון. כשמסתכלים על המכלול, תיק לא אמור להתנהל 12 שנים. תיק שמתמשך הרבה זמן הוא לא לטובת התקנות, זה מייצר פחות משפט צדק. הרפורמה תכניס את עוה"ד למשטר של התנהלות מזורזת ויעילה. עיקר הרפורמה הוא בשירות לאזרחים ואני נחוש לעשות זאת. התנהגות לשכת עוה"ד לגיטימית אך באה מתוך חשש. שינוי תמיד מעלה חשש אך להישאר במצב הקיים זה רע. עוה"ד לא רוצים את התקנות כי זה מוזיל עלויות.  על כל בקשת דחייה עו"ד לוקח עוד כסף".בסיום דבריו אמר כי הוא מכבד את ועדת החוקה אבל התהליך נמשך כבר 7 שנים והוא לטובת האזרחים.

ח"כ גדעון סער (הליכוד): "התקנות האמורות עלולות לייקר את ההליכים למתדיינים ולא להשיג את הפחתת העומס, בטח בתקופת הקורונה שתכביד על היכולת להטמיע את התקנות. אני מכבד את שר המשפטים אך אם שר המשפטים מגיע בצורה כזו לוועדה בלי לשמוע הערה אחת ברפורמה גדולה הוא מתעלם מהתפקיד החשוב של ועדת החוקה כבמה המרכזית לקיום הדיון הציבורי במדינה, בטח במשהו שמשפיע על כלל האזרחים, כשמתקיימים באופן לא שקוף דיונים ברשות המבצעת ויום אחד זה נוחת בלי שאף אחד יודע זה לא ראוי. הוועדה הזו אמונה על הפיקוח הפרלמנטרי על שר המשפטים ומערכת בימ"ש וזה לא הולם לבוא לדיון ולומר שהכרעת עוד לפי ששמעת הערה אחת מהוועדה, כי אתה שר המשפטים, או קיסר המשפטים. אתה יכול לבוא עם עמדה שגיבשת ותראה דברים אחרת, זו הגישה הנכונה לבוא לוועדה של הכנסת".

עוד אמר: "מי קבע שהתארכות ההליכים היא באשמת בעלי הדין, עוה"ד? מה משקל בימ"ש והשופטים? בתקנות הקודמות הייתה חובה על שופטים בתוך 30 יום לתת פס"ד מתום הליך משפטי. החובה הזו לא קוימה כדבר שבשגרה וזה עצוב שבימ"ש לא עמד בהוראת דין מפורשת והעוול נגרם למתדיינים. אם המטרה הנטענת היא קיצור הליכים, איך האמצעים הננקטים תורמים להשגת היעד. הם סותרים. נושאים שלמים התאיידו מהתקנות ואף אחד לא נתן את המשקל לכך".

בהתייחסו למזכירים המשפטיים אמר: "ראיתי את הסמכויות שהן נכבדות. לתת תפקיד לכאורה טכני אבל שיש לו משקל בהליך עצמו צריך להיעשות בדרך החקיקה הראשית ולא בתקנות".

עמיעד טאוב יו"ר עמותת אופק חזרה לחיים המייצגת נפגעי רשלנות רפואית והמשנה לראש עיריית מודיעין אמר היום בדיון בנושא הרפורמה בסדרי דין בועדת החוקה: "לא ייתכן ששר המשפטים רואה בועדת החוקה ובציבור החולים חותמת גומי ולא ייתכן שאת כל המשא ומתן על תקנות שהיו צריכות לעבור בחקיקה מסודרת מנהלים פקידי משרד המשפטים מול לשכת עורכי הדין ושלל משרדי הלובינג ואף אחד לא סופר את האוכלוסיות המוחלשות החולים ונפגעי הרשלנות הרפואית שמספרם רק עלה בעקבות הקרונה בעוד שיכולתם להגן על עצמם ירדה משמעותית. בעקבות הרפורמה" אמר עמיעד טאוב.

עמיעד טאוב
עמיעד טאוב יו"ר עמותת אופק והמשנה לראש עיריית מודיעין "לא סופרים את האזרחים". צילום אלון קירה

עוד ציין עמיעד טאוב:"המטרה אינה מקדשת את האמצעים ולא ניתן לגזור גזירה שווה בין משרדי עורכי דין עשירים לנפגעי רשלנות רפואית שלעיתים רק בשל עלות חוות הדעת הרפואית לא מגישים תביעה ולא זוכים לצדק וכן אי אפשר לגזור גזירה שווה בין תיק נזיקין לתיק מסחרי".

"הגבלת השאלונים, הויתור על חובת השופטים ללוחות זמנים, קביעת ההוצאות וההצעה לרציפות הדיונים הן כולם הצעות שיפגעו רק באזרחים לא בשופטים ולא בעורכי הדין. המעבר מ-600 סעיפים ל-180 לא עבר דרך חכמת ההמונים אלא דרך חכמת הפקידים והעשירים.  חשבתם על עורכי הדין וחושבים על השופטים שכחתם רק חלק קטן ושולי בשם האזרחים הלקוחות שלכם שדעתם לא רק שלא נשמעה היא גם לא נספרת. אם אתם לא מסוגלים לעזור לאזרחים לפחות אל תעשו נזק".הוסיף עמיעד טאוב. שר המשפטים ענה לעמיעד טאוב כי הוא חושב שהביקורת שלו לא נכונה וכין אין פוליטיקה בתהליך.

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "רוב התיקים הם לא תיקים בשמיים. כל הזמן היה עוזר משפטי לשופט אך כשאתה בא ונותן להם סמכויות, שחלקן לא טכניות, עוזר משפטי יסרב לקבל כתב תביעה? יפנה? כשאתה רוצה לקצר יש היום הנחיות חד משמעיות של נשיאת העליות מתי דוחים דיון. שנינו למדנו משפטים וסד"א הוא הקשה ביותר. צריך לקצר תהליכים אבל גם להסתכל מערכתית ולא להפיל את הכל על עורכי הדין".

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) פנה לשר ניסנקורן: "אני מוקיע את החומה שאתה מבצר סביב המערכת והשחיתויות הקיימות בה. מה שמפריע בתקנות הוא לא מול הליכוד אלא שאפילו השופט עמית ששמת בראש הוועדה המתמדת יצא נגד התקנות ואמר שהן יוצרות כאוס. התקנות נותנות כוח בלתי נתפס לשופטים. בעל דין מתאמץ ומכין ערעור והשופט דוחה אותו על הסף, התקנות רק מגבירות את שרירות הלב של השופטים מול האזרח שנתון לחסדיהם". עוד שאל האם נערכה בדיקה של השלכת הרפורמה על התקציב השנתי, "האם חברי הוועדה יכולים לקבל את חומרי הרקע כולל דוח של 500 עמודים של חברת דור שנעשה מכספי הציבור?. הדוח שהוביל לרפורמה לא הגיע לחברי הוועדה או לשכת עוה"ד".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם): "ברור שיש לך סמכות לאשר את תקנות סד"א וברור שנעשה תהליך ארוך. יחד עם זאת, אם יעלו הערות נקודתיות שיש בהן לשפר, יש לשקול זאת. מה שצריך להנחות הוא האם הדברים הם לטובת האזרח. שאנשים יגיעו ויהיה מענה. אני מברכת על קיצור ההליכים. עו"ד שהכתיבה היא חלק מעיסוקו היומיומי יוכל להצליח טוב יותר בניסוחים קצרים. צריך לוודא שסד הזמנים לא יפגע באזרחים הלא מיוצגים".

ח"כ אריאל קלנר (הליכוד): "יש פה נתינת סמכויות רק כי זה מקל על המערכת וזה כבר לא בסמכות שר המשפטים. למשל מחיקה מחוסר מעש שכרגע עושה רשם תיעשה ע"י מזכיר משפטי וזה דבר שעלול להשליך דווקא על האזרח הלא מיוצג. מכבידים על עוה"ד ומקלים על השופטים. אנחנו דורשים משר המשפטים לבחון מחדש את התקנות ולוודא שלא ייצא מצב בו השופטים לא שופטים על פי לשון החוק".

ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן): "יש פה תהליך מבורך שיוצא ממשרד המשפטים בצורה מאוזנת ואחרי שזה עבר כבר כמה שרים יש תחושה שמישהו כאילו מנסה להוביל מהלך לא ראוי וזה אבסורד, בעיקר כשזה התעורר עכשיו. התהליך נועד לשרת את הציבור והאזרחים. זה נעשה תחת ביקורת ציבורית והביקורת באה רק מהפוזיציה".

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "מושג ההתייעלות מופיע הרבה וזה בד"כ שם קוד להפרטה ותועלת למעסיקים ולחזקים. מי שירוויח הם בנקים, חברות ביטוח ומי שישלם הם העובדים והמוחלשים. הליך משפטי הוגן הוא כזה שמטרתו להגיע לחקר האמת גם אם זה לוקח יותר זמן. זה לא ניתן לכימות. אין פה הליך הוגן כי לא קיימים פה הגישה לערכאות לאוכלוסיות המוחלשות".

ח"כ אסנת הילה מארק (הליכוד): "התקנות מעניקות סמכות שיפוטית לעובדי בימ"ש שאינם שופטים וזה צריך להתבצע בחקיקה ראשית. איך אפשר להכשיר את המסלול הזה לא בדרך המלך?"

מנהל בימ"ש השופט ד"ר יגאל מרזל: "התקנות היו רחוקות מלהיות בהירות ועכשיו המצב וההליך הרבה יותר ברור, פשוט ומהיר וגם יותר זול עבור הציבור ובעלי הדין. יש מקרים בהם צריך כתב טענות ארוך אך אני לא מכיר שיטה שאפשר לנהל אותה טוב יותר ללא הגבלות של זמנים, שאפשר בכל שלב להגיש בקשה ואין משמעות לזמני דיון. התיקונים לאורך השנים היו טלאי על טלאי. החתימה הייתה באוגוסט 18 והתיקונים נערכו לאורך 6 שנים. אני לא מכיר הליך שיתוף ציבור כזה. איך לא עלו הטענות לפני כן? עברתי על כל הטענות והמרכזית היא ייקור הליכים ונגישותם וזו פשוט הטעייה ההליכים היום יקרים וארוכים. מי שנמצא פה היום צריך לשאול למה הלשכה מתנגדת לרפורמה כ"כ הרבה זמן. אנחנו מכבדים את האינטרסים שלה אבל בסוף יש לומר "עד כאן". הליך ארוך הוא הליך יקר. התקנות סידרו את זה כך שכל הבקשות ירוכזו בהתחלה למעט בקשות מיוחדות של ניתן לרכזן בתחילה ויינתן לכך פתרון. היום מגיעים לקדם משפט ראשון ורק אחריו מתחילים לדבר וההליך לא מתקדם. כשצדדים לא באים מוכנים שופט דוחה את המשפט ומי משלם על כך? אנחנו מסדרים את התור יותר הגיונית וחסכונית לציבור". עוד אמר כי "דווקא בגלל הקורונה יש לקדם את התקנות כדי לתת מענה לאותם עשרות אלפי הליכים שייפתחו בשל הקורונה ויצטרכו מענה".ביחס למזכירים המשפטיים אמר כי הסמכויות הן לא לתת פס"ד ואין בהן חידוש דרמטי.

יו"ר לשכת עוה"ד אבי חימי: "לא כל מי שמתנגד לתקנות הופך אוטומטית לאויב העם. הרפורמה חייבת לעבור את אישור הכנסת וועדת החוקה כי מדובר ברביזיה של ממש, שחייבת פיקוח פרלמנטרי. הרפורמה מבית היוצר של הנהלת בימ"ש והיא מנוגדת לעקרון הפרדת הרשויות. חילופי המכתבים של השופט עמית מראים שהיה חבר בצוות ולא היה לו כובד משקל כיו"ר. מאז הרפורמה של שקד התקבלו 50 תיקונים וזה מראה שהרפורמה לא הייתה הדוקה מלכתחילה. לשרי המשפטים לא הייתה סמכות להתקין את התקנות שפוגעות בגישה לערכאות. העלויות נסתרות מעינינו והן צריכות לעבור את הביקורת שלכם. שלטון החוק קרוב לליבי ולא כל מי שמבקר את המערכת הוא נגדה. הרפורמה הזו רעה לישראל. אי אפשר להתעלם מכך שתקנות פרוצדורליות משפיעות על הדין המהותי. כשמוחקים ערעור זה פוגע באזרחים. שינו פה את האיזון כאשר כובד משקל ההליך עובר להתחלת ההליך. מערכת המשפט תחויב בכוח לסיים תהליכים כך שלאדם לא יהיה את יומו בבימ"ש.  ככל שתחשפו לתקנות תבינו שהן צריכות להיות בחוק".

השר ניסנקורן הגיב לדברים: "עוד בתקופת עו"ד אפי נווה יצאה ברכת הלשכה לתקנות. לאחר מכן ישבתי עם הלשכה על עוד עשרות הערות ושיפרתי את התקנות. יש לדבר ביושרה. יש גבול לצחוק שאפשר לעשות מהמערכת. יש פה ניסיון בלתי נגמר לגרום לתקנות לא להיכנס לתוקף. זה ניסיון נואל ואין סיבה לעשותו. עיקר הביקורת של נציב תלונות השופטים הוא זמן סיום הדיונים. אנחנו במקום 90 במימוש חוזים. אחד מתפקידיי הוא לייעל את המערכת. זו סמכותי".

המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי: "הנתונים מראים שב-2018 מעל 800,000 תיקים נפתחו וכ-3 מיליון בקשות ביניים מכל מני סוגים, ולחשוב שאפשר להתנהל בעידן הזה בצורה כזו, זו אמירה מנותקת לחלוטין מהמציאות השטח. ישראל מהראשונות בעולם ביחס עו"ד לנפש ומספר שופטים נמוך יחסית וזה מוביל לריבוי התדיינויות הליכים ומשפטיזציה ומי שנפגע הוא הציבור. מה שמוביל הוא הרצון לייעל הליכים לטובת הציבור ומהפכה כזו של פעם ב-60 שנה יש לעשותה מהשורש. לשכת עו"הד לא רוצה את התקנות וזה לגיטימי. יש לנו כבוד לכנסת כרשות מפקחת ולא רק כמחוקקת ושום דבר לא קדוש. גם את התקנות אפשר לשנות בהחלטת שר המשפטים.

 

אבי ניסנקורן
אבי ניסנקורן ויעקב אשר בועדה. אבי ניסנקורן שר המשפטים תמונות: דוברות הכנסת, יהונתן סמייה
אבי ניסנקורן
אבי ניסנקורן שר המשפטים בועדה. התעמת עם עמיעד טאוב תמונות: דוברות הכנסת, יהונתן סמייה
Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן