דעה: הנכים הם החצר האחורית של החצר האחורית

המדינה סערה השבוע בשל הטרגדיה של איציק סעידיאן שנפשו לא הצליחה לשרוד את הבירוקרטיה הישראלית ועל היחס לנכים בדגש על נכי צה"ל. עמיעד טאוב טוען כי הדבר מסתיר עת ערוותה של המדינה ביחס לאוכלוסיות מוחלשות וכי קיימת גם 'חצר אחורית של החצר האחורית".קראו את הטור המלא.

המדינה סערה השבוע בשל הטרגדיה של איציק סעידיאן שנפשו לא הצליחה לשרוד את הבירוקרטיה הישראלית.
ואם זה היחס המחפיר לגיבורי ישראל וללוחמים עזי נפש שהפכו לחשודים במחי ועדות ערלות לב רק דמיינו מה קורה לתושבי החצר האחורית של החצר האחורית.

לנכים הרגילים, לנערים בסיכון, לנפגעות אלימות ותקיפות מיניות, לילדים אלרגניים ולמי שנגזר עליהם להגיע לסדרי דין או למאבקי משמרות, להזדקק לדיור ציבורי או למצוא מזור לעגינותם.

היחס לפושטי יד

אני תומך נלהב בגישה היהודית לפיה יש לתת צדקה לכל פושט יד וכי עדיף לתת למישהו שמרמה מאשר לפספס מישהו שזכאי לסיוע. לצערנו מדינת ישראל עובדת הפוך וכל נכה הינו אוטומטי שקרן עד שתוכח נכותו.

אם  בקרב נכי צה"ל יש מי שמנסה לייצר הפרדה בין מי שנפצעו בפעילות מבצעית לבין מי שנפצעו במהלך שירותם בקרב שאר האוכלוסיות שאינן נפגעות עם דרגות אין צורך בשום הפרדה. במדינה לא סופרים אף אחד מהם ומותירים את כולם לידיהם הבריוניות והקרות של הועדות בביטוח הלאומי, פקידי הרווחה ועסקני משרד הבריאות.

תכל'ס הנכים לא מעניינים אף אחד, גם נפגעי האלימות והפגיעות המיניות וגם לא הנערים בסיכון או נפגעי הנפש. כמה פעמים בדיוק נשמע קולם והצרכים של האוכלוסיות המוחלשות בארבעת מערכות הבחירות שחווינו?  ומתי מישהו מאיתנו הצביע למפלגה בגלל שהיה לה מצע ורקורד של עשייה בתחומי החינוך החברה והבריאות ולא נכנע למשחקי הימין ושמאל ששולטים לנו במוח.

שלטון הפקידים והבירוקרטיה

בעידן בו כל נבחר ציבור רוצה לגזור סרטים, ששרים מתחלפים כמו גרביים ושלאיש אין סבלנות לעסוק במניעה ובתהליכים הכרחיים שלא הוא יחזה בסיומם ולא יזכו אותו בכותרות מה הפלא שפקידים אפורים וקרי לב שכבר עשרות שנים זורקים את המפתח בארבע ורואים בכל לקוח\נכה\נפגע\חולה עוד פיסת נייר בערימה שולטים בחיי האוכלוסיות המוחלשות.

בתקופות בהן כולם רוצים להיות שרי ביטחון ואוצר ואיש לא מתעקש על תיקי הבריאות והרווחה מה הפלא שההתנהלות במשרדים אלו הופכת בחלק מהמקרים לכאלה שכל מדינת עולם שלישי יכולה להתקנא בה.

הקלישאה שחברה יהודית וחברה צודקת נמדדות ביחס לחוליה החלשה הופכת למדע בדיוני כאשר בשרשרת החברתית שלנו נוצרות במכוון יותר חוליות חלשות מחוליות. לדראון עולם למדינת היהודים.

עמותת אופק
פעילות חברתית צילום עמותת אופק חזרה לחיים

תיקון טעות

בשבוע שעבר פורסמה בטעות סקיצה במקום הטור האמיתי שעסק בצורך במוסד הנשיאות. את הטור המלא והמקורי ניתן לקרוא באתר חדר מצב עמכם הסליחה

עמיעד טאוב הוא משנה לראש עיריית מודיעין ומחזיק תיק השירותים החברתיים ויו"ר עמותת אופק חזרה לחיים בהתנדבובת

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן