האירוע ההמוני של קהילת יוצאי אתיופיה נערך משעות הבוקר ועד לשבירת הצום בצהרים וכלל תפילות, טקס ברכות במעמד יו"ר הכנסת, שרת התרבות והספורט, ראש העיר, חברי כנסת ובכירי הקהילה בהפקת משרד התרבות והספורט, על ידי מרכז ההסברה. שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב: "נבדוק ונטפל ביסודיות כדי לעקור מן השורש מגמות ותופעות פסולות של גזענות ואלימות"
חג הסיגד המסורתי, שמצוין על ידי קהילת יוצאי אתיופיה, התקיים בטיילת ארמון הנציב משעות הבוקר ועד לשבירת הצום בצהרים, כשאת הטקס ארגן זו השנה השלישית משרד התרבות והספורט בראשות השרה מירי רגב, באמצעות מרכז ההסברה, המרכז למורשת יהדות אתיופיה ועמותות הקייסים.
בבמה המרכזית במרכז הטיילת נערכו תפילות מהבוקר ועד לשבירת צום המתפללים שהחל ערב קודם, בסביבות השעה 14:00. טקס הברכות הממלכתי נערך במעמד יו"ר הכנסת – ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין, שרת התרבות והספורט – ח"כ (תא"ל במיל') מירי רגב, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, חברי כנסת, נציגים רשמיים של מוסדות המדינה ובהשתתפות נכבדי הקהילה, חניכי תנועות נוער, צעירים וחיילים. לאירוע שעל פי נתוני משטרת ישראל משך כמות משתתפים של 14,850 משתתפים, הוא מאירועי התפילה הגדולים והייחודיים שמתקיימים בישראל. הרחובות הסמוכים למקום האירוע נחסמו בהוראת משטרת ישראל החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לתום הטקס, שלאחריו נפתח אוהל עצום מימדים שבו המתפללים חגגו את סיום התפילה בשירי תפילה מסורתיים ואכילת לחם דאבו לשבירת הצום.
בטקס שרת התרבות והספורט ח"כ (תא"ל במיל׳) מירי רגב אמרה: ״נבדוק ונטפל ביסודיות כדי לעקור מן השורש מגמות ותופעות פסולות של גזענות ואלימות. המסע שלכם לא תם, אבל הביטו וראו כמה רבים ורבות מבני העדה האתיופית מצויים בעמדות מפתח בכל שדרת העשייה בישראל.״
לדבריה, משרד התרבות והספורט ״פועל להנגשת המורשת המפוארת של יהדות אתיופיה וליצירת קשר בין כל גווני החברה הישראלית והקהילה האתיופית.״
לדברי יו"ר התאגיד הממלכתי של מועצת מרכז מורשת יהדות אתיופיה, ד"ר שמחה גתהון: "צום הסיגד הוא מחגיה העתיקים של קהילת יהודי אתיופיה. יום מיוחד זה היווה מוקד לגיבוש הזהות הדתית, הרוחנית והקהילתית של יהדות אתיופיה, כשבני הקהילה היו עולים על הר גבוה ושם התפללו לשלומן של ציון ירושלים. המסורת והתפילות רבות השנים עשו עלייה גם לישראל, כשבקהילה מציינים את היום הקדוש בצום ותפילה כימי קדם. למעלה מעשור שהיום נחגג בטקס ממלכתי בירושלים וזו השנה השלישית שהתאגיד של מועצת מרכז מורשת יהדות אתיופיה מציינים את הטקס, באמצעות משרד ההסברה ועמותות הקייסים. אנו מברכים על כך שהיום והתפילה המרכזית צויני בצורה ראויה, ממלכתית ומכבדת".
חג הסיגד הוא צום שנערך כחמישים ימים לאחר יום הכיפורים ומסמל איחוד, טהרה והתחדשות. החג צוין באתיופיה בעלייה המונית אל ההרים באזורים בהם התגוררו יהודי אתיופיה, כשעליהם נשאו המאמינים תפילות וגזרו על עצמם צום. לאחר סיום התפילות ועם שבירת הצום היו הקייסים בוצעים את לחם הדאבו, המסמל את הלחם שהוגש בבית המקדש בירושלים שבו התקיימה סעודה חגיגית שלוותה בשירה וריקודים. כיום, רוב יהודי אתיופיה מתגוררים בישראל והקהילה ממשיכה לחגוג את הסיגד בהתכנסות שנתית המונית בירושלים, המציינת חיבור לשורשים ולתרבות. עם עלייתם של ראשוני היהודים מאתיופיה, הוחלט על ידי ראשי הקהילה כי מקום הכינוס מרכזי בחג יהיה טיילת שרובר בארמון הנציב בירושלים תוך צפייה לעבר הר המוריה בו היה ממוקם בית המקדש, כשבשנת 2008 התקבל בכנסת ישראל החוק הקובע את הסיגד כיום חג רשמי של מדינת ישראל. במהלך היום מתפללים הקייסים וקוראים טקסטים מתוך האוּרִית (התורה), כשהמון המתפללים המגיע בלבוש לבן מסורתי עם מטריות הקייסים הצבעוניות, יוצר מראה ססגוני ומרהיב המושך אליו חובבי צילום ואורחים מרותקים שמגיעים אליו מהארץ ומרחבי העולם.
