ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, דנה בשבוע שעבר בדו"ח השנתי ה-49 של נציב קבילות החיילים, המסכם את שנת 2020. כל הפרטים בהמשך הכתבה
דו"ח נציב קבילות החיילים לשנת 2020 שפורסם בשבוע שעבר
עלייה של 70% בקבילות בעילום שם מהווה בעיה אפשרית בתרבות הארגונית – כך נמסר לוועדת החוץ והביטחון בעת הגשת דו"ח נציב קבילות החיילים לשנת 2020.
מ"מ נציב קבילות החיילים ומבקר מערכת הביטחון, תא"ל (מיל') איתן דהן, המסיים בימים אלה שנתיים של כהונה כממלא מקום נקח"ל. הציג את עיקרי הדוח בפני חברי הוועדה. וכן התבקש להתייחס לתובנות ומסקנות שיש לו עם סיום התפקיד על פעילות הנציבות בכלל.
בתחילת הדיון הוגש הדו"ח באופן רשמי ליו"ר הוועדה, שאמר: צה"ל הוא ליבת החוסן הישראלי. זו מערכת גדולה המורכבת מאנשים. ובמערכות כאלה יש גם ליקויים".
ובשביל זה הוועדה כאן וגם מוסד הנקח"ל הוקם. לא קל להיות נקח"ל. השומר על השומרים. מה שלעתים יוצר חיכוך מול חברים ומערכת שאותה אתה מכיר ומוקיר.
יו"ר הוועדה החמיא על כך שדו"ח סיכום 2020 מוגש כבר בתחילת חודש פברואר. וכי זהו הסטנדרט המצופה מגוף ביקורת. על מנת שכל ממצא ניתן יהיה לתקן ולהפיק לקחים בזמן אמת.
בתחילת סקירתו אמר דהן כי גם השנה נמשכת המגמה של ירידה במספר הקבילות הכללי (5706 לעומת 6114 בשנה הקודמת). אך כאשר מפלחים את הקבילות, הוא מבקש להדגיש שתי אוכלוסיות. – אוכלוסיית משרתי הקבע. אשר למרות הירידה במספר הקבילות המספרים ממשיכים להיות גבוהים מדי, לדעתו. עבור אוכלוסייה שבחרה לקשור את גורלה בצה"ל. אוכלוסייה שנייה אשר בולטת היא הקובלים בעילום שם, כאשר ב-2020 היו 201 כאלה. מה שמהווה עלייה של 70% ביחס לשנה הקודמת.
חברי הוועדה ביקשו מדהן להתייחס לעלייה מדאיגה זו. והוא הבהיר כי הנציבות כמובן יוצרת קשר עם הפונה ויודעת במי מדובר. אך עצם הבקשה שהתלונה תירשם בעילום שם מראה על בעיה אפשרית בתרבות הארגונית. דהן גם הוסיף ואמר שרוב הבקשות הן בשל חשש מן המפקדים שיגלו על הקבילה. אך עם זאת, אם נודע לנציבות על התנכלות לקובל בשל קבילה. הם יודעים ליצור קשר עם כל דרגי הפיקוד הדרושים בכדי לוודא שזו תיפסק.
נושא הקבילות הנפוץ ביותר גם השנה, אמר דהן, הוא יחסי מפקד פקוד. ואף יש עלייה. כאשר ב-2020 מדובר ב-38% מכלל הקבילות לעומת 31% ב-2019. עיקר תלונות אלה מגיעות מיחידות השדה. שם החיכוך בין החיילים והמפקדים הוא הגבוה ביותר. בהקשר זה הדגיש דהן כי מקום שבו המפקדים מובילים בעצמם את הטיפול בקבילות. הטיפול בתקלות מהיר וברור. ולרוב לא יגיעו קבילות לנציבות אלא הנושא יטופל בתוך היחידה. הוא אף ציין לחיוב את מפקד חיל האוויר אשר הנחה להתייחס לכל קבילה כעניין פיקודי.
דהן ציין גם כי יש ירידה של 30% לעומת השנה הקודמת במשך הטיפול הממוצע בקבילות. וייחס זאת גם להידוק הקשר בין הנציבות לבין צה"ל. מטרה אשר הוא שם לעצמו כאשר נכנס לתפקיד. ואף מבקש להמשיך לשפר זאת, כלקח לעתיד. על מנת שטיפול ותיקון יתבצע מול צה"ל ממש באופן מיידי.
עוד נושא מרכזי בקבילות (14% מהן) הוא נושא הרפואה. ובהקשר זה העיר דהן כי צה"ל מצוי כבר שנים בתהליך של אזרוח מערך הרפואה שלו. ומצב הביניים החלקי הקיים הוא הגורם לאי הבהירות אשר קיים לעתים. דהן הדגיש כי גם הוא וגם צה"ל רואים באזרוח מגמה חיובית. אך משך התהליך פוגע במתן השירות.
ח"כ אורנה ברביבאי: ככל שהקשר בין נקח"ל לצבא הדוק יותר, כך התובנות שעולות טובות ומשמעותיות יותר. המרכיב האנושי הוא המרכיב המשמעותי ביותר של צה"ל לעמוד במשימותיו. וכשרואים את אופי הקבילות והמורכבות מבינים שהאתגר האנושי הולך ונעשה קשה יותר. הקבילות מספרות גם את סיפור אמון הציבור היורד בצבא. שלא פחות משמעותי מאיומים ותרחישי ייחוס אחרים שמתייחסים אליהם.
ח"כ אבי דיכטר: זה בסדר גמור לטפל בקבילות ברמה פיקודית, אבל יש לא מעט נושאים שלא יכולים להישאר רק שם וחשוב שיטופלו מערכתית. אני מבקש גם שימת דגש על אוכלוסיית המלש"בים שלא תמיד יודעים שהם נפגעים או למי לפנות. ואפשר עם טיפול וסגירה מהירה של קבילה להציל למישהו שירות צבאי שלם. כמו כן אני סבור שהגיע העת שהנציבות תבחן את מדיניות הפרסום שלה בצורה יותר אופרטיבית. ובמקומות שזה יביא תועלת ולא יגרום נזק. תפרסם קבילות וטיפול בהן לתקשורת במהלך השנה. זה גם יקדם דברים וגם יעשה סדר במה שלעתים יוצא ממילא בצורה חלקית ברשתות החברתיות.
ח"כ רות וסרמן לנדא: כמי שעלתה לארץ ושירתה כחיילת בודדה, אני יודעת שהיכולת שלהם לפנות הרבה יותר קטנה. כי הם לא מכירים את המערכת. ובה בעת יש להם מוטיבציה מאוד גבוהה ולא רוצים להתלונן נגדה. ולכן לא פונים מפסיק גם כשהם צריכים ויש לבדוק את אוכלוסייה זו באופן יזום.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, ביקש מדהן, לסכם הדיון בתובנות שלו כלפי מוסד הנציבות בעיניו, והאם יש לו מספיק 'שיניים', אולי עד רמה של הרתעת מפקדים, או שמא חסרות לו?
דהן: הנקח"ל זה גוף עצמאי אשר אומר את מה שיש לו לומר בכל מקום בצורה פתוחה ורוב הזמן יש לנו אוזן קשבת מהצד השני. לנקח"ל בהחלט יש שיניים, ולדעתי האיזון הוא במקום נכון. הרמטכ"ל הורה שהנחיית נקח"ל היא כמו פקודה לביצוע, ואני במקומות מסוימים מחייב את הצבא בהחלטות של מילוני שקלים, והורתי על העברת חיילים ומפקדים מתפקידיהם ואף על שחרור אנשים. הקשר היום עם צה"ל הוא במקום טוב מאוד, ואני חוזר ומבקש להמשיך ולחזק אותו כדי שהתיקונים יוכלו לבצע, במקום שצריך, במהירות הגבוהה ביותר.
