רק 20% מהגופים הממשלתיים מעסיקים 5% עובדים-עם-מוגבלויות. יו"ר ועדת המשנה, יוראי להב-הרצנו: לפני שמחייבים גופים פרטיים – יש לחייב את משרדי הממשלה לעמוד ביעד, שהיא עצמה הציבה.
למרות חוק, למרות נציבות, למרות ממוני-העסקה – עדיין אחוז האנשים-עם מוגבלויות המועסקים בשירות הציבורי נמוך מאוד, ונמוך מהיעד הקבוע בחוק. רק 20% מהגופים הממשלתיים מעסיקים 5% עובדים-עם-מוגבלויות. כך למשל בבנק ישראל. וברשות לניירות ערך לא מועסקים כלל עובדים כאלו. כך נחשף בדיון ועדת-המשנה של ועדת העבודה והרווחה.
לדברי יו"ר ועדת-המשנה, יוראי להב-הרצנו (יש עתיד). לפני שמחייבים גופים פרטיים להעסיק אנשים-עם-מוגבלויות-יש לחייב את משרדי הממשלה לעמוד ביעד שהיא עצמה הציבה.
"נוודא שמתמלאים הצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלויות. ויתאפשר להם להשתלב בצורה מיטבית בחברה הישראלית. נתמקד בהבהרת החסמים. כי תעסוקה היא מרכז החיים. המקום שבו אדם מתפתח. לומד ומבטא את יכולותיו. המקום שמקנה לאדם תחושת כבוד. סיפוק. ערך ועצמאות. שילוב של אנשים עם צרכים מיוחדים בתעסוקה מבטיח בדיוק את זה. ומאפשר להם לחיות חיים עשירים מלאי משמעות".
לדברי דן רשל. נציב שוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים. הנציבות בודקת ייצוג הולם של 5% מהעובדים במשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות.
"הנמלים רואים עצמם משום-מה פטורים מכך. וחייבת להיות אכיפה – בוודאי כלפי אלה המראים שאין בכוונתם לעמוד ביעד זה. ביוש-ברשת (שיימיניג) לבד לא עובד. והכלים שבידי הנציבות אינם מספיקים".
אורי גז, מנהל קידום תעסוקה בנציבות. הציג כי 61% ממשרדי הממשלה עומדים ביעד במלואו. 26% נוספים עומדים ברמה בינונית (העסקה של יותר מ3.5%) ורק שני גופים ממשלתיים בלבד לא עמדו בו כלל.
לדבריו, החסמים המרכזיים בהעסקה הם מיקום גיאוגרפי, אופני העיסוק, פרסום בפורטל לא-ייעודי, הליכי גיוס והשמה לא מותאמים וסביבת עבודה לא מונגשת. גז ציין כי 126 גופים לא עמדו ביעד ונדרשו להכין תכנית שנתית עד סוף אוקטובר 2021, 72 מכתבי התראה-לפני-צו נשלחו לגופים שלא עמדו ביעד, לא הכינו תכנית שנתית או לא מינו ממונה, בהתאם להוראות החוק, ו-31 צווי ייצוג הולם נשלחו לגופים שלא נענו למכתב ההתראה.
לטענת איאת רחאל. מנהל האגף לגיוון תעסוקתי בנציבות רשות המדינה, שירות המדינה עומד ב-3.7% של עובדים עם מוגבלויות, מול יעד של 5%. כאשר כ-20% מהיחידות הממשלתיות עומדות ביעד מלא. כ-57% מהם במערכת הבריאות ו-43% בשאר משרדי הממשלה.
לדברי גיא שמחי, הממונה על תעסוקה בהסתדרות, לפחות 200 אנשים עם מוגבלויות מועסקים במשרדי הממשלה כעובדי-קבלן, והם אינם נרשמים כמועסקים. ענת שלהב-דורון נציגת משרד הרווחה, סיפרה על מספר תכניות תעסוקה ושילוב, כ-900 איש בקבוצות-עבודה ושוק-פתוח, ושיתוף-פעולה עם הנציבות ושאר משרדי הממשלה. דפנה מאור, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרד הכלכלה, הציגה תכניות-הכנה ופיתוח-כישורים לאנשים כאלו, הכשרות-מקצועיות פרטניות, התאמת פתרונות טכנולוגיות, פרסום הצעות עבודה בפורטל ייעודי, ליווי לאחר ההשמה והשתתפות בהתאמות הנדרשות.
אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל, סיפר על ארגון "סיכוי שווה" המפעיל דף פייסבוק החושף אנשים עם מוגבלויות המחפשים עבודה, ומפרסמים מכרזים ייעודים. הוא הביע פסימיות את ההעסקה בתקופת הקורונה, ולדבריו אנשים אלו הוצאו לחל"ת פי ארבעה מאחרים.
